<h1>שו"ת הר"י מיגש סימן ל"ב</h1>
<h2>דף קמג:</h2>
[ההוא גברא דשדר פיסקי דשיראי לביתיה כו']. וששאלתם בש"מ היא או בבריא. הכין חזינא דהאי מעשה במאן דהוה במדינה אחריתי הוא ושדר לביתיה פיסקי דשיראי דאינון בגדים של משי והוה אית ליה בני ובנתא וכדשדר להו לא פריש ואמר אילין לבנאי ואילין לבנתאי ועלה אמרי' הראויים לבנים לבנים דכיון דאינם ראוים לבנות אלא לבנים בודאי דלבנים הוא דשדרינהו והראויים לבנות לבנות דכיון דאינם ראויים לבנים אלא לבנות בודאי דלבנות הוא דשדרינהו וליכא למשמע מינה למאן דיהיב מתנה סתם לבני ביתיה דכי אמרינן הראוים לבנים לבנים והראוים לבנות [לבנות] ה"מ במאן דשדר סתם ולא פירש ואמר למאן שדרינהו דאיכא למימר לבנים שדרינהו ולא לבנות ואיכא למימר לבנות שדרינהו ולא לבנים ואיכא למימר לכולהו שדרינהו וכיוון דאיכא למימר הכי ואיכא למימר הכי אמרינן הראוים לבנים לבנים והראוים לבנות לבנות אבל היכא דפריש ואמר אילין ליהוו לבני ביתאי מכי אמר הכי הא ודאי זכו להו כולהו בני ביתיה בההוא מידי והו"ל כמאן דפריש ואמר אילין ליהוו לבנאי ולבנתאי דהא בני ביתאי בני ובנתא משמע וכיון שכן בין הראוים לבנים בין הראוים לבנות פלגי להו בשוה וליכא הכא הפרש בין מתנת בריא למתנת ש"מ.
